אומרים שכשאדם נפרד מגופו עובר סרט חייו מול עיניו, אומרים שבאותם רגעים אדם פתאום זוכר שלדבר לא היה ערך באמת, אלא לכל מה שקשור לאהבה.
ברגעים אלה הוא שמח באהבה שהעניק וליבו נצבט בזו שנמנע מלהעניק. הוא מבין עד כמה זנח אהובים מלומר להם, מלהעניק להם ומבין את השטות שבמרדפו אחר החומר.
אני לא צריכה את הסרט הזה בשביל לדעת מה באמת חשוב, דבר מהתפאורה שמסביב אינו מסיח את דעתי מאהבתי לדמויות שבחיי, הם כולם שומעים זאת ממני חדשות לבקרים ומרגישים זאת בליבם גם כשאיני בנמצא.
ואתם?
|
|
;){kind=link}