הפאזל המסתורי והמסקרן הזה שהינו "אני" |
|
אני לובשת חג עליי, גלימה צחורה בורקת ומנצנצת, מעולם לאהייתי ממש בגיל הזה, מעולם גם לא הייתי בהלך הרוח המדויק הזה של היום, מעולם לאהתנהל בתוכי תמהיל המחשבות המסוים הזה.
הכל ייחודי, חד פעמי ולפיכך גם יקר ערך, ואני חושבתלעצמי שאיזה קסם הוא לדעת את זה, שהרגע העכשווי הזה לעולם לא יחזור בדיוק המסויםהזה על עצמו ולפיכך תנו לי רגע להתרכז בו באמת, ליהנות ממנו, לארגן לי את הזיכרוןשארצה לי ממנו ביום מן הימים. כי אם לא אבחין בייחודיותו ובמתנה שהביא אליי, יערםהוא על כל יתרת הימים שכמותו ויעלם בסמטאות השכחה ואנו הרי להיזכר הגענו במישאנחנו ולמה...
אז נזכרת בזכות היוםהזה בעוד חלק של הפאזל המסתורי והמסקרן הזה שהינו ״אני״ ומרגישה שהוא מתחיל להיותברור לי ואני באמת, באמת שמחה בו.
|
|
|
|
|
;){kind=link}